top of page
shutterstock_2116394837.jpg

התנכלות תעסוקתית

עובדים רבים סובלים מאווירה עויינת במקום העבודה, אווירה מלחיצה, מטרידה ומאיימת, בוס שצועק עליהם ומעליב אותם באופן יומיומי כמעט, עד כדי כך שאין להם חשק לקום בבוקר לעבודה. כשזה קורה בתא המשפחתי, קוראים לזה "אלימות מילולית", "אלימות נפשית", "אלימות רגשית", "גזלייטינג". איך קוראים לזה כשזה קורה במקום העבודה? המונח "התנכלות" מופיע בחוק למניעת הטרדה מינית, ושם הוא מכוון למקרה שבו עובד/ת שסבל/ה מהטרדה מינית, סובל/ת בנוסף לכך גם מהתנכלות על רקע תלונתו/ה המוצדקת לכאורה. אך כאן אין מדובר על ההתנכלות הנזכרת בחוק למניעת הטרדה מינית, וגם אין מדובר בהתנכלות בעלת אופי מיני או בעלת רקע של הטרדה מינית. מדובר במעשים בעלי אופי מטריד, מאיים, מעליב ופוגע, לפעמים עד כדי השלטת טרור במקום העבודה. המונח "התנכלות תעסוקתית" או mobbing באנגלית, הוזכר לראשונה במאמר שכתבה שולמית אלמוג מאוניברסיטת חיפה, מרצה בכירה בפקולטה למשפטים. זהו המאמר האקדמי המקיף הראשון שהיה קיים בנושא הזה. ספר יחיד מסוגו שעוסק בתחום זה, "המגפה השקטה במקומות העבודה", מאת איתן מאירי, מציג את הנושא מן הפן הפסיכולוגי והתעסוקתי, והוא הספר המקיף הראשון העוסק בנושא זה. נכון להיום, התנכלות תעסוקתית לא מוסדרת בשום חוק, ואין שום חוק שאוסר על המעביד לנהוג כך בעובדיו או מטיל עליו סנקציות כלשהן. אמנם קיימות הצעות חוק למניעת התעמרות בעבודה, אשר הונחו על שולחנה של הכנסת, אך הן טרם עברו בכנסת וטרם התגבשו לכדי חוק מחייב. התרופה היחידה שאפשר לחשוב עליה מכוח חוק, נמצאת בסע' 11 לחוק פיצויי פיטורים, הקובע שעובד יכול להתפטר לא רק מחמת "הרעה מוחשית בתנאים" אלא גם מחמת "נסיבות אחרות שבהן אין לדרוש מהעובד כי ימשיך בעבודתו", ולהיחשב כמפוטר אשר זכאי לפיצויי פיטורים. "נסיבות אחרות שבהן אין לדרוש מהעובד כי ימשיך בעבודתו" – זו תיבה רחבה ורב משמעית מספיק, כדי לכלול גם התנכלות תעסוקתית. אך התרופה שחוק פיצויי פיטורים מעניק היא – פיצויי פיטורים. מה? זה הכול? ומה עם עגמת הנפש הרבה שנגרמה לעובד המסכן אשר חווה מסכת מייגעת ומתישה של התעללות יומיומית? בפסיקה ניתן למצוא לא מעט מקרים שבהם ביה"ד לעבודה פסק סכומי פיצוי בגין עגמת נפש לעובדים שעברו התעמרות בעבודה, על-אף שטרם נחקק החוק. יש להקדים ולומר כי כגודל ההתעללות, כך גם גודל הפיצוי שייפסק. לא כל אי-הסכמה או חילוקי דעות בין העובד והמעסיק הם "התעמרות בעבודה", ולא כל בוס קשוח הוא בוס מתעלל. ההתעמרות צריכה לחרוג בהרבה מן הדפוסים העניינים והמקובלים של יחסי עבודה תקינים, על מנת שביה"ד לעבודה יפסוק פיצוי משמעותי. חשוב לדבר על הנושא הזה ולהעלות את המודעות לגביו, כדי שעובדים ידעו שמגיע להם לעבוד בסביבת עבודה מאוזנת, בטוחה ונורמלית. אז אם אתם עדים לתופעה הזאת, חשוב שתדעו שיש לה שם וגם יש לה תרופה, ושניתן גם להקדים תרופה למכה ולמגר את התופעה.

bottom of page