top of page
Pregnant Woman in a Dress

זכויות עובדת בהריון

היריון נחשב לדבר 'לא רצוי' מבחינה תעסוקתית, שכן הוא מנבא ומזמן היעדרויות תכופות וממושכות, בין בשל יציאה לבדיקות, בין בשל הרגשה רעה או מצב רפואי שמחייב היעדרות מהעבודה (כגון שמירת היריון). זאת ועוד, בסופו של ההיריון צפויה העובדת להיעדר מספר חודשים מעבודתה, בשל חופשת הלידה. שני חוקים חולשים על העסקת נשים בגיל הפוריות. האחד, חוק עבודת נשים, אשר מסדיר את זכויותיה של האישה להיעדר מהעבודה במהלך ההיריון, את זכותה לחופשת לידה ולשעת הנקה (הקרויה כיום שעת הורות), ומגן עליה מפני פיטורים בתקופה העדינה והרגישה שבה היא נדרשת לבדיקות רבות ואף חווה שינויים רבים שעשויים לגרום לה להיעדר מהעבודה. החוק השני הינו חוק שוויון הזדמנויות בעבודה המגן מפני אפליה בעבודה מחמת היריון, לידה, טיפולי פוריות, ועוד. היעדרות בחודשי ההיריון - היעדרות עפ"י אישור רפואי בכתב, נחשבת להיעדרות מפאת מחלה ויש לנכותה מימי המחלה הצבורים של העובדת. באם ההיעדרות נמשכת למעלה מ- 30 ימים ברציפות יש לפנות למוסד לביטוח לאומי לקבלת גמלת שמירת היריון. שמירת היריון - המוסד לביטוח לאומי יאשר תביעה לגמלת היריון באם יוגשו לו  אישורים רפואיים המעידים שסוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את העובדת או את עוברה, או מונעים ממנה לבצע את עבודתה בשל היותה בהריון, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה. גמלת שמירת היריון תאושר במידה ויוצגו מסמכים המעידים כי ההיעדרות מהעבודה נמשכה 30 יום לפחות ומקורה במצב הרפואי עקב ההיריון או בשל החשש כי מקום העבודה מסכן את האישה או את העובר. היעדרות מחמת שמירת היריון המשולמת ע"י המוסד לביטוח לאומי איננה גורעת מצבירת הוותק של העובדת במקום העבודה, ואיננה פוגמת בצבירת זכויות התלויות בוותק (כגון זכות לדמי הבראה), למעט לעניין דמי חופשה, שלגביהם ייעשה החישוב בהתאם להוראות הספציפיות שבחוק חופשה שנתית. כמו"כ יש להמשיך ולהפריש בתקופת היעדרות זו, את הזכויות הסוציאליות לקרן הפנסיה, וזאת בהתקיים שני תנאים: האחד, שגם העובדת תפריש את חלקה שלה, והשני, שהעובדת עבדה באותו מקום עבודה לפחות 6 חודשים לפני תחילת ההיריון. היעדרות לצורך בדיקות שגרתיות - היעדרות זו מותרת במהלך ההיריון וזאת ללא ניכוי מהשכר. ההיעדרות המדוברת הינה היעדרות לצורך בדיקות שגרה ולשם פיקוח רפואי ע"י רופא נשים וע"י תחנות טיפת חלב, כולל בדיקות שאליהן מופנית האישה ע"י התחנה או ע"י הרופא. החוק מאפשר לעובדת שעובדת שבוע עבודה מלא, ויותר מ- 4 שעות ביום – עד 40 שעות היעדרות, ולעובדת שעובדת שבוע עבודה מלא במשרה חלקית של עד 4 שעות ביום –  20 שעות היעדרות כאמור. היעדרות לצורך בדיקות שגרה אינה נחשבת להיעדרות מפאת מחלה ואין לנכותה מימי המחלה של העובדת, אלא על המעסיק לשלם לעובדת את שכרה הרגיל כאילו לא נעדרה. כך, לדוגמא, היעדרות לצורך ביצוע בדיקת מי שפיר, שלאחריה נהוג לחייב את העובדת להישאר בביתה למנוחה של יומיים נוספים, הינה "בדיקת שגרה" שבגינה זכאית העובדת לתשלום מלא בגין 3 ימי היעדרות (יום הבדיקה + יומיים מנוחה). חובת מסירת הודעה למעסיק על ההיריון - עפ"י החוק, העובדת חייבת ליידע את המעסיק על הריונה החל מהחודש החמישי. זאת, כדי לאפשר למעסיק להתארגן לקראת ההיעדרות הצפויה בחופשת הלידה. העסקה בשעות נוספות, בשבת ובעבודת לילה - לאחר החודש החמישי חל איסור להעסיק את העובדת בשעות נוספות ובימי המנוחה השבועית, אלא אם כן העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה למעסיק אישור רפואי לפיו אין מניעה להעבידה בשעות נוספות או במנוחה השבועית. כמו"כ אסור להעסיק את העובדת בעבודת לילה, אם העובדת הודיעה בכתב שהיא אינה מסכימה לעבוד בעבודת לילה. איסור פיטורים ואיסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה -  עובדת שעבדה יותר מ- 6 חודשים אצל אותו מעסיק, מוגנת מפני פיטורים ומפני פגיעה בהיקף המשרה או בהיקף ההכנסה בעת ההיריון, אלא אם ניתן לכך היתר של הממונה מטעם משרד הכלכלה, ואלא אם כן העובדת היא זו שביקשה שינוי זמני בהיקף המשרה. בתי הדין לעבודה פסקו לא פעם ולא פעמיים, שהרעה מוחשית בתנאים, כזו שמתפרשת כהרעה שמזכה את העובדת בזכות להתפטר בדין מפוטר בגינה, היא אסורה, ומכאן נולד הכלל שלפיו – אין לשנות תנאי ההעסקה של אישה בהיריון ללא היתר ממשרד העבודה.

Newborn

זכויות העובדת לאחר הלידה

הזכות הראשית והעיקרית של כל עובדת שיולדת היא הזכות לחופשת לידה ולתשלום דמי לידה. המעסיק הוא זה שנותן את חופשת הלידה והמוסד לביטוח לאומי הוא זה שמשלם את דמי הלידה בהתאם לכללים. עובדת שעבדה לפחות 12 חודשים אצל המעסיק עד ליום הלידה זכאית לחופשת לידה של 26 שבועות, מתוכם 15 שבועות בתשלום מאת המוסד לביטוח לאומי, והשאר ללא תשלום. העובדת יכולה לבקש לצאת לחופשת הלידה עד 7 שבועות לפני תאריך הלידה המשוער, במקרה כזה עליה להציג למעסיק אישור מרופא הנשים אודות תאריך הלידה המשוער. עובדת שטרם השלימה 12 חודשי עבודה עד ליום הלידה, תהיה זכאית לחופשת לידה של 15 שבועות בלבד, ללא הארכה. הזכאות לדמי לידה ע"י המוסד לביטוח לאומי, נמדדת כך: עובדת ששולמו עבורה דמי ביטוח לאומי בעבור 10 חודשים מתוך 14 שלפני "היום הקובע" או 15 חודשים מתוך 22 חודשים שלפני "היום הקובע", תהיה זכאית לדמי לידה עבור 105 ימים (שהם 15 שבועות, שנספרים קלנדרית כולל ימי שישי, שבת וחגים). היום הקובע, לצורך העניין, הינו היום שבו הפסיקה העובדת את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה. עובדת שלא עבדה כלל במהלך ההיריון אין לה "יום קובע" והיא לא זכאית לדמי לידה. עובדת שעבדה פחות מ- 10 חודשים מתוך 14, אך שולמו עבורה דמי ביטוח לאומי בעבור 6 חודשים בלבד מתוך 14 חודשים שלפני יום הקובע, תהיה זכאית למחצית דמי הלידה דהיינו ל- 7 שבועות בתשלום בלבד. הארכת חופשת הלידה - עובדת שחלתה ואושפזה במהלך חופשת הלידה לתקופה העולה על שבועיים, גם אם לא ברציפות, זכאית להאריך את חופשת הלידה בתקופה השווה לתקופת האשפוז אך לא יותר מ- 4 שבועות. אם התינוק אושפז לאחר לידתו או במהלך חופשת הלידה, לתקופה העולה על שבועיים, זכאית העובדת להאריך את חופשת הלידה כמשך תקופת האשפוז אך לא יותר מ- 10 שבועות. שתי התקופות הנ"ל הן מצטברות, ובלבד שלא תעלינה ביחד על 10 שבועות. קיצור חופשת הלידה - לאחר 15 השבועות הראשונים, מותר לעובדת להודיע על הקדמת חזרתה לעבודה ובמקרה כזה יהיה על המעסיק לקבל את העובדת בחזרה לעבודה בתוך 3 שבועות לכל היותר. ניתן לקצר את חופשת הלידה מתחת ל- 15 שבועות (ובכל מקרה לא פחות מ- 3 שבועות) רק בהסכמת העובדת ולאחר קבלת אישור רפואי, במקרה שהוולד מת בלידה, או שהעובדת מסרה את התינוק לאימוץ, או אם מדובר בלידה של אם פונדקאית לפי החוק לנשיאת עוברים. איסורים החלים על המעסיק בעת חופשת לידה - בזמן חופשת הלידה חל איסור מוחלט להעביד את העובדת, גם אם היא מסכימה. עובדת שתסכים לעבוד בזמן חופשת הלידה עלולה להסתכן בכך שהמוסד לביטוח לאומי ישלול ממנה את דמי הלידה. כמו"כ חל איסור מוחלט לפטר עובדת בזמן חופשת לידה, והממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה לא רשאית לאשר פיטורים של עובדת בזמן חופשת לידה. כך למשל, אם מעסיק יגיש בקשה להיתר לפיטורי עובדת בזמן היותה בחודש התשיעי, ועד למועד שבו יגיע עניינה של העובדת לדיון היא כבר תהיה אחרי לידה, הממונה על חוק עבודת נשים תדחה את הבקשה למתן היתר פיטורים בשל חוסר סמכות לאשר את פיטוריה. צבירת זכויות וותק בזמן חופשת לידה - היעדרות לרגל חופשת לידה איננה פוגעת בזכויות התלויות בוותק במקום העבודה. העובדת ממשיכה לצבור ותק לצורך חישוב פיצויי פיטורים במשך התקופה בה משולמים לה דמי לידה ע"י המוסד לביטוח לאומי, וכן הוותק ממשיך להיספר במלואו לצורך חישוב הזכאות לדמי הבראה וצבירת ימי מחלה. לעומת זאת, חישוב הזכאות לדמי חופשה משתנה בהתאם להוראות הספציפיות שבחוק חופשה שנתית ובהתאם למספר ימי העבודה בפועל באותה שנה. הארכת חל"ת לאחר חופשת לידה - עובדת יכולה להאריך את חופשת הלידה בחל"ת (חופשה ללא תשלום) שמשכו עד רבע מסך התקופה שעבדה אצל אותו מעסיק, ובסה"כ לא יותר מ- 12 חודשים מיום הלידה. ממניין חודשי החל"ת המותרים יש להפחית את 11 השבועות האחרונים של חופשת הלידה (שבהם אין מקבלים תשלום מהמוסד לביטוח לאומי). לדוגמא: עובדת שעבדה אצל המעסיק במשך שלוש שנים טרם הלידה, תהיה זכאית לחל"ת של 9 חודשים (רבע מ- 36 חודשים), בניכוי 11 שבועות (שהם כחודשיים וחצי), סה"כ חל"ת של 6.5 חודשים. תקופת החל"ת איננה נספרת כוותק ואיננה באה בחשבון בקשר עם זכויות התלויות בוותק במקום העבודה, למעט פרק זמן של 14 ימים. אם הודיעה העובדת על רצונה לקצר את תקופת החל"ת – על המעסיק לקבלה בחזרה לעבודה בתוך 4 שבועות. שעת הורות – עובדת שמשרתה הרגילה הינה משרה מלאה כנהוג במקום עבודתה או לכל הפחות 174 שעות בחודש זכאית לשעת הורות. אין חובה להניק, וגם הגבר יכול לקחת את שעת ההורות במקום האשה. המשמעות היא שהעובדת רשאית לעזוב את מקום העבודה לשעה אחת ביום ללא ניכוי משכרה. זכות זו מותרת למשך 4 חודשים מעת החזרה מחופשת הלידה, או עד גיל 10 חודשים, לפי המוקדם. עובדת שעבדה פחות משנה אצל אותו מעסיק טרם הלידה, לא תוכל לקבל שעת הורות מעבר לגיל 7.5 חודשים. ישנם מקומות עבודה, כגון עובדות מדינה ומקומות אחרים שחלים בהם הסכמים קיבוציים, שבהם מותרת שעת ההורות עד גיל שנה. איסור פיטורים ואיסור פגיעה בהיקף המשרה ובהכנסה – ההגנה מפני פיטורים ומפני שינוי בהיקף המשרה מתקיימת למשך 60 ימים לאחר שובה של העובדת מחופשת הלידה. פיטורים או שינוי בהיקף המשרה בשלב זה מצריכים היתר של הממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה. הרציונל העומד מאחורי איסור זה, הוא, הרצון והצורך לאפשר לעובדת לשוב ולהיקלט בצורה ראויה וטובה במקום העבודה, לאחר היעדרותה הממושכת. עפ"י הפסיקה של בתי הדין לעבודה, איסור זה הורחב כדי לכלול לא רק את עצם איסור הפיטורים ואיסור שינוי המשרה, אלא גם את החובה האקטיבית להשיב את העובדת לעבודה בפועל בתקופה המוגנת, ולאפשר לה, בתום לב ובהגינות, לחזור ולהשתלב בתפקידה (או בתפקיד שווה ערך במידה והתפקיד הקודם כבר לא קיים). על המעסיק מוטלת אחריות לרכך את שובה של העובדת מחופשת הלידה תוך יצירת אקלים מזמין. שינוי מהותי בעבודה, השולל מהעובדת את ההזדמנות האמיתית והכנה לשוב ולהשתלב במקום עבודתה, הוא שינוי המנוגד לתכליתו של החוק וייחשב כהפרה של חוק עבודת נשים.

זכויות העובדת לאחר לידה
bottom of page