זכויות העובד לפי חוק דמי מחלה

אמ;לק: חוק דמי מחלה קובע כיצד עובדים בישראל צוברים ימי מחלה, באילו תנאים ניתן לנצלם, מה שיעור התשלום עבורם, מתי קיימת הגנה מפני פיטורים בזמן מחלה ואילו מגבלות חלות על שימוש לא תקין בימי מחלה. חוק דמי מחלה מבטיח שעובדים בישראל לא יישארו ללא הכנסה כאשר  הם אינם יכולים לעבוד בשל מחלה.  החוק מסדיר את זכויות העובדים בנוגע לצבירת ימי מחלה ולתשלום בעת ניצולם.

צבירת ימי מחלה

כל עובד זכאי לצבור ימי מחלה לאורך תקופת עבודתו.  עובד במשרה מלאה צובר יום וחצי מחלה לכל חודש עבודה  מלא,  כלומר 18 ימים בשנה. ימי מחלה שלא נוצלו מצטברים לשנים הבאות,  עד למקסימום של 90 ימים.

עובד במשרה חלקית צובר ימי מחלה באופן יחסי להיקף המשרה. למשל,  עובד בהיקף 50% משרה יצבור 3/4 יום מחלה בכל חודש. עובד שהיקף משרתו משתנה מחודש לחודש, כגון עובד שעתי, צבירת המחלה שלו תחושב באופן יחסי להיקף המשרה בפועל בכל חודש .

ניצול ימי מחלה

כאשר עובד חולה ואינו יכול להגיע לעבודה,  הוא רשאי לנצל את ימי המחלה שצבר.  כדי לנצל ימי מחלה ולקבל עבורם תשלום,, דרוש אישור רפואי  המאשר את אי-היכולת לעבוד.

מה לגבי עובד חדש או ימי מחלה ממעסיק קודם?

עובד חדש יכול לנצל רק את ימי המחלה שיצטברו בתקופה שבה הוא מועסק.. ימי מחלה צבורים ממעסיק קודם אינם ניתנים להעברה , למעט הסדרים יוצאי דופן בהסכמים קיבוציים ספציפיים המאפשרים פדיון או העברת ימי מחלה.

שיעור התשלום על פי חוק דמי מחלה

עבור יום המחלה הראשון – אין משולם שכר.

עבור יום המחלה השני והשלישי – משולמים 50% מהשכר היומי.

החל מיום המחלה הרביעי ואילך – יש לשלם את השכר המלא.

הסכמים קיבוציים או חוזים מיטיבים עשויים להבטיח תשלום מלא מהיום הראשון, או לאפשר צבירה של כמות ימי מחלה גבוהה יותר או בלתי מוגבלת, כגון – אצל עובדי מדינה ועובדי רשויות מקומיות, ויכולים אף להסדיר מנגנונים של פידיון ימי מחלה בסיום ההעסקה.

 מהו השכר הרגיל לצורך חישוב שווי יום  מחלה?

לעובד במשכורת חודשית – דמי המחלה מחושבים לפי השכר החודשי הקבוע.  שכר  היסוד,  תוספת ותק ותוספות קבועות אחרות נכללות בחישוב.

לעובד בשכר שעתי או יומי, או עובד ששכרו משולם לפי תפוקה או לפי תוצרת (כגון עמלות) – החישוב ייעשה  – לפי ממוצע השכר ב 3 החודשים שקדמו למחלה. 

תוספות תשלום משתנות,  כגון שעות נוספות,  החזרי הוצאות או מענקים חד־פעמיים –לא נכללים בחישוב.

המטרה היא להבטיח שהעובד יקבל שכר שמשקף את הכנסתו הרגילה מעבדו,  אך לא יתעשר מעבר לכך עקב מחלתו.

איסור פיטורים בזמן מחלה

עובד שנמצא בחופשת מחלה מוגן מפני פיטורים, כל עוד עומדים לרשותו ימי מחלה שבאפשרותו לנצל. ההגנה מפני פיטורים מסתיימת ברגע שהעובד סיים לנצל את כל ימי המחלה הצבורים העומדים לרשותו. אם העובד ממשיך להיות חולה או מוגבל בכושר עבודתו ואינו יכול לחזור לעבודה, גם לאחר שסיים לנצל את כל ימי המחלה שעומדים לרשותו, המעסיק אמנם רשאי לפטר אותו אך יש לעשות זאת בכפוף לשימוע כדין ובכפוף לחובת תום הלב.

מעסיק ששוקל לפטר עובד שכושר עבודתו מוגבל (בין באופן מלא ובין באופן חלקי, בין באופן זמני ובין לצמיתות), צריך להתחשב גם בהוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. חוק זה מגן מפני אפליה שמקורה במוגבלות פיזית, בין אם היא זמנית או קבועה, ובין השאר מחייב את המעסיק לבצע 'התאמות' סבירות עבור עובד שכושר עבודתו מוגבל.

הגבלת השימוש בימי מחלה

ימי מחלה נועדו לטיפול במצב רפואי המונע עבודה.  שימוש לא נכון בימי מחלה (כגון – לצורך ביצוע עבודה במקום אחר) נחשב להפרת אמון ועלול להוביל להשלכות משמעתיות. כגון שלילת דמימחלה ואף פיטורים.
לדוגמה, אם עובד מדווח על מחלה אך עובד בעבודה אחרת באותו זמן, המעסיק רשאי שלא לשלם לו דמי מחלה.  הדבר נקבע במפורש בסעיף 10 לחוק דמי מחלה.

החוק מאפשר לנצל ימי מחלה לצורך טיפול בבן משפחה חולה )כגון הורה, ילד או בן/בת זוג). ניצול זה נעשה מתוך יתרת ימי המחלה הצבורים של העובד ואינו מהווה תוספת מעבר למכסה שכבר נצברה. קיימות תקרות המגדירות כמה ימים ניתן לנצל עבור כל מקרה, בהתאם לקרבה ולנסיבות.

לסיכום

חוק דמי מחלה מעניק ביטחון כלכלי:  עובד שנעדר מהעבודה בשל מחלה, שלו או של בן משפחתו אינו מאבד את הכנסתו.  החוק שומר על האיזון בין צורכי העובד לבין האינטרסים של המעסיק ומעניק לעובד זכאות ברורה, פשוטה וניתנת לביצוע ולאכיפה.

חוק דמי מחלה  מעניק  לעובדים בישראל זכות לצבור ימי מחלה,  לנצלם בעת הצורך ולקבל עבורם תשלום בהתאם להוראות החוק.   כל עובד זכאי להיעדר בשל מחלה מבלי לחשוש שיאבד את מקור הכנסתו, לכן חשוב לדעת כמה ימים ניתן לצבור,   כיצד לנצל אותם ומהו שיעורהתשלום המגיע, , כדי להבטיח שמירה מלאה על זכויותיכם.

רוצים לוודא שזכויותיכם לפי חוק דמי מחלה נשמרות במלואן?

השאירו פרטים ואחזור אליכם לייעוץ ראשוני, בדיקה של המקרה והכוונה מקצועית בהתאם לנסיבות.