כל מה שצריך לדעת על שכר במלחמה

כל מה שצריך לדעת על עבודה, חופשה וחל"ת בתקופת חירום, ומה קובע החוק כאשר אין עדיין מתווה ממשלתי לשכר העובדים

בימים האחרונים, מאז החרפת המצב הביטחוני, אני מקבלת עשרות פניות ביום מעובדים וממעסיקים ששואלים את אותן שאלות בסיסית:
מה קורה עם השכר כאשר לא מגיעים לעבודה בגלל המלחמה?

האם המעסיק יכול לחייב אותי להגיע לעבודה כשאני בבית עם הילדים הקטנים ובן הזוג הוא עובד חיוני או שהוא גוייס למילואים?

זהו בדיוק אחד הנושאים שבהם יש פער גדול בין המציאות בשטח לבין המצב המשפטי הפורמלי. במצבי חירום בישראל החוק והמשפט כמעט תמיד “רצים אחרי המציאות”, במיוחד בדיני העבודה. לכן סוגיות הקשורות לשכר במלחמה מעלות לא מעט סימני שאלה אצל עובדים ומעסיקים כאחד.

לכן יש שלב ביניים שבו אין עדיין מתווה ממשלתי ברור, והציבור נשאר עם הרבה מאוד שאלות, במיוחד בכל מה שקשור לנושא שכר במלחמה והזכויות הכלכליות של עובדים בתקופת חירום:

האם המעסיק חייב לשלם גם אם אני לא עובד?

האם מותר למעסיק להוציא עובדים לחופשה?

האם אפשר לקחת ימי מחלה והאם המעסיק יהיה מחויב לשלם אותם?

ומה קורה כאשר הורים נשארים בבית עם ילדים כי אין מסגרות לימוד?

נכון למועד כתיבת שורות אלה, 8/3/26, חשוב לומר את האמת הפשוטה:

עדיין אין מתווה ממשלתי סופי שמסדיר את התשלום על היעדרות מעבודה בתקופת מבצע "שאגת הארי". במילים אחרות, סוגיית שכר במלחמה עדיין לא הוסדרה באופן מלא על ידי המדינה.

זהו מצב מוכר גם ממבצעים צבאיים קודמים. כמעט תמיד הממשלה גיבשה מתווה פיצוי רק בדיעבד ולאחר שהאירועים התבהרו, ורק אז נקבעו כללים ברורים יותר לגבי שכר במלחמה ותשלומים לעובדים שנעדרו מהעבודה.

במקרים כאלה אנחנו תמיד חוזרים ל- basics, כלומר לכללים המשפטיים הבסיסיים שאותם חשוב לזכור, עד שיוגדר מתווה רשמי וברור יותר בנושא שכר במלחמה.

הכלל הבסיסי בדיני עבודה: שכר משולם עבור עבודה

נקודת המוצא בדיני עבודה היא פשוטה: שכר עבודה משולם תמורת עבודה שבוצעה בפועל. לכן, כאשר עובד אינו מגיע לעבודה, מכל סיבה שהיא, המעסיק אינו חייב לשלם שכר, אלא אם קיימת הוראה חוקית מיוחדת שמחייבת זאת. במצבי חירום ביטחוניים, כמו מלחמות או מבצעים צבאיים, המדינה נוהגת בדרך כלל לקבוע הסדרים מיוחדים של פיצוי, אך אלה כמעט תמיד נקבעים בדיעבד ונכון לשעת כתיבת מאמר זה עדיין לא נקבע הסדר ביחס לבצע "שאגת הארי".

לכן, בשלב זה, רבים מהמעסיקים והעובדים נמצאים במצב של חוסר ודאות.

במאמר זה אנסה להפיג מעט את חוסר הוודאות ולציין את הכללים הבסיסיים.

האם מעסיק יכול להוציא עובדים לחופשה בזמן המלחמה?

כן, אך רק בהתאם לחוק חופשה שנתית. בתקופות חירום, ובמיוחד כאשר עולה סוגיית שכר במלחמה, חשוב להבין מה החוק מאפשר למעסיקים ומהן זכויות העובדים. לפי החוק, מעסיק רשאי להוציא עובד לחופשה בהתראה מיידית, אולם קיימות לכך מספר מגבלות.

חופשה "מעכשיו לעכשיו" מוגבלת עד מקסימום של 7 ימים. גם כאשר מתעוררות שאלות לגבי שכר במלחמה, הכלל הזה ממשיך לחול והמעסיק אינו יכול להוציא עובד לחופשה ארוכה ללא הודעה מתאימה.

חופשה ארוכה יותר מחייבת הודעה מראש. כאשר מדובר על הוצאה לחופשה של יותר משבעה ימים רצופים, החוק מחייב מתן הודעה מוקדמת של לפחות 14 ימים. כלל זה רלוונטי במיוחד בתקופות של שכר במלחמה, שבהן עובדים רבים אינם בטוחים כיצד יחושב שכרם.

בנוסף, ניתן לנצל רק ימי חופשה צבורים. מעסיק אינו רשאי לכפות על עובד לצאת לחופשה כאשר אין לו יתרת ימי חופשה, גם אם מתעוררות שאלות הקשורות לנושא שכר במלחמה או להתנהלות העסק בזמן חירום.

אין להכניס עובד ל"מינוס" בימי חופשה ללא הסכמתו. הפסיקה חזרה וקבעה כי יציאה לחופשה שלילית דורשת הסכמה של העובד, וגם במצבים שבהם עולה סוגיית שכר במלחמה, הזכות הזו נשארת בתוקף.

במצבי חירום המציאות תמיד מורכבת יותר, והרבה פעמים ננקטים צעדים שאינם בדיוק בהתאם לחוק מחוסר ברירה. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי גם בתקופות של שכר במלחמה, הכללים המשפטיים הבסיסיים ממשיכים לחול והם מהווים את המסגרת לזכויות העובדים והמעסיקים.

האם ניתן להשתמש בימי מחלה?

זו שאלה שנשאלת הרבה בימים האחרונים. גם כאן, התשובה היא – שלא. ימי מחלה מיועדים למצב שבו העובד אינו מסוגל לעבוד מטעמי בריאות. לכן, ככלל:

אי הגעה לעבודה בגלל מצב ביטחוני, או בגלל סגירת מקומות עבודה, או בגלל צורך להישאר בבית עם ילדים אינם נחשבים למחלה.

שימוש בימי מחלה במצבים כאלה אינו תואם את מטרת החוק, אלא אם באמת קיימת בעיה רפואית אמיתית שמגובה באישור רפואי.

האם המעסיק יכול להוציא עובדים לחל"ת?

חל"ת (חופשה ללא תשלום) הוא מצב שבו יחסי העבודה מוקפאים; מצד אחד הם לא מתנתקים ומצד שני אין בהם צבירת זכויות. העובד אינו עובד ואינו מקבל שכר.

כדי להוציא עובד לחל"ת נדרשת בדרך כלל הסכמת העובד. במצבי חירום המדינה לעיתים מאפשרת מנגנונים מיוחדים של חל"ת, כולל זכאות לדמי אבטלה, אך נכון לעכשיו עדיין אין מתווה ממשלתי ברור שמסדיר זאת. ייתכן בהחלט שהממשלה תקבע בהמשך הסדרים רטרואקטיביים – כפי שנעשה בעבר גם במבצעים צבאיים וגם בתקופת הקורונה – אך בשלב זה מדובר באפשרות בלבד.

אם המעסיק מודיע לכם שהוא החליט להוציא אתכם לחל"ת, מותר לכם שלא להסכים ולדרוש להמשיך לעבוד, במיוחד אם העבודה שלכם יכולה להתבצע מרחוק ואתם זמינים לעבודה (כלומר אין משהו שמונע ממכם לעבוד כגון השגחה על ילדים קטנים או סיטואציה אחרת שמונעת מכם לעבוד).

מה קורה כאשר עובדים אינם יכולים להגיע לעבודה בגלל הילדים?

אחת הסיטואציות הנפוצות ביותר בימים אלה היא של עובד שהוא הורה לילדים קטנים, שנאלץ להישאר בבית להשגיח על הילדים, כאשר מוסדות החינוך סגורים ואין מסגרות חלופיות, ובן/בת הזוג השני גויסו למילואים, או שהם עובדים בעבודה חיונית. במקרים כאלה אין כיום הסדר חוקי כללי שמחייב את המעסיק לשלם שכר עבור ימי ההיעדרות. יחד עם זאת, פעמים רבות המעסיקים והעובדים מגיעים לפתרונות מוסכמים, כגון:

עבודה מהבית; ניצול ימי חופשה; עבודה בשעות גמישות; או הסדר זמני אחר.

לכן אני מציעה לכל מי שהמעסיק מנסה לכפות עליו חל"ת או חופשה ללא ימי חופשה צבורים, לנסות להגיע להסכמות אחרות לפני שמסכימים למצב של "אין ברירה".

מה צפוי לקרות בהמשך?

מהניסיון שנצבר בישראל באירועים ביטחוניים קודמים, וגם בתקופת הקורונה, סביר להניח כי הממשלה תקבע בהמשך מתווה פיצוי מסודר, שיכול לכלול פיצוי למעסיקים ששילמו שכר לעובדים, השתתפות המדינה בתשלום השכר, או מנגנון אחר של הסדרת ההיעדרויות (כגון חל"ת).

עם זאת, עד שהמתווה יפורסם – עדיין קיימת מידה מסויימת של אי-ודאות.

בתקופות כאלה חשוב לזכור כי מערכת יחסי העבודה היא בראש ובראשונה מערכת של שיתוף פעולה והבנה הדדית. צד אחד לא יכול לכפות על משנהו משהו שאיננו מוסדר בחוק.

רוב המעסיקים מבינים את המצוקה של העובדים, ורוב העובדים מבינים את הקושי של המעסיקים להמשיך להפעיל עסק בזמן מלחמה. לכן, במקרים רבים הפתרונות הטובים ביותר הם דווקא פתרונות הסכמיים וגמישים עד שתתבהר התמונה המשפטית המלאה.

שאלות נוספות שעולות בתקופת מלחמה

האם מעסיק יכול לחייב עובד להגיע לעבודה בזמן מלחמה? ככלל, אם מקום העבודה פתוח ואין הוראה של פיקוד העורף שמונעת את הפעילות, העובד מחויב להגיע לעבודה. יחד עם זאת, יכולות להיות נסיבות שבהן היעדרות עשויה להיות מוצדקת, למשל כאשר קיימת הנחיה ביטחונית שמגבילה את הפעילות באזור או כאשר אין אפשרות סבירה להגיע למקום העבודה בבטחה. בנוסף, במקרים מסוימים עובדים עשויים להיות זכאים להגנה מיוחדת, למשל כאשר הם נאלצים להישאר בבית עם ילדים עקב סגירת מוסדות החינוך. במקרה כזה הם לא מקבלים אוטומטית שכר מהמעסיק, אלא רק לאחר שיפורסם מתווה לפיצוי.

האם מעסיק יכול לסגור את מקום העבודה ולהפסיק לשלם שכר? כן. אם המעסיק מחליט לסגור את העסק באופן זמני בשל צמצום הפעילות, או להקטין את הפעילות, אין בהכרח חובה לשלם שכר עבור התקופה שבה העובדים אינם עובדים. במקרים כאלה מעסיקים רבים בוחרים בין מספר פתרונות אפשריים: ניצול ימי חופשה, עבודה מהבית, עבודה חלקית או הוצאה לחל"ת בהסכמת העובדים.

האם אפשר לעבוד מהבית במקום להגיע לעבודה? אם אופי העבודה מאפשר זאת, עבודה מהבית היא לעיתים פתרון יעיל בתקופות חירום. עם זאת, אין חובה כללית בחוק שמחייבת מעסיק לאפשר עבודה מהבית. מדובר בדרך כלל בהסדר שמוסכם בין הצדדים בהתאם לצורכי העבודה.

האם המעסיק יכול לפטר עובדים בגלל המצב הביטחוני? המצב הביטחוני כשלעצמו אינו מבטל את דיני העבודה הרגילים. לכן גם בתקופת מלחמה חלים הכללים הרגילים של דיני העבודה, ובכלל זה:

• חובה לערוך שימוע לפני פיטורים בהתאם לכל כללי הדין
• אסור לפטר עובדים שחה עליהם הגנה מיוחדת (כגון היריון או שירות מילואים) אלא בהיתר מטעם הגוף הממונה על מתן ההיתרים
• חובה לשלם לעובדים את כל זכויותיהם הסוציאליות בהתאם לדין.

תקופות של מלחמה או חירום ביטחוני יוצרות מציאות מורכבת, הן עבור העובדים והן עבור המעסיקים. במצבים כאלה עולה פעמים רבות השאלה כיצד נקבע שכר במלחמה ומהן הזכויות הכלכליות של העובדים בתקופת חירום.

העובדים מתמודדים עם חוסר ודאות לגבי פרנסתם, ואילו המעסיקים מתמודדים עם הפגיעה בפעילות העסקית והקושי להמשיך להפעיל את העסק כרגיל. בתוך חוסר הוודאות הזה, סוגיית שכר במלחמה הופכת לנושא מרכזי שמעסיק את שני הצדדים.

דווקא בתקופות כאלה חשוב להבין מה קובע החוק, מהן הזכויות והחובות של כל צד, ומהם הפתרונות האפשריים עד שהמדינה תקבע מתווה מסודר בכל הנוגע לנושא שכר במלחמה ולפיצוי על היעדרות מעבודה.

ניסיון העבר מלמד כי הסדרים ממשלתיים נקבעים לרוב בדיעבד, ולכן חשוב במיוחד לקבל ייעוץ משפטי נכון לפני קבלת החלטות משמעותיות – הן מצד עובדים והן מצד מעסיקים. כך ניתן להבין טוב יותר כיצד עשוי להיות מוסדר שכר במלחמה ומהן האפשרויות העומדות בפני כל צד עד לקביעת מתווה רשמי.

יש לכם שאלה? אשמח לתת הסבר ויעוץ! צרו קשר עוד היום!