העיסוק בתחום האפליה בעבודה, מזמן לקוחות רבים אשר שואלים "כמה זה שווה" או במילים אחרות, בכמה כסף הם עשויים לזכות בעקבות תביעת אפליה נגד המעסיק. התשובה לכך איננה נוסחה מדוייקת אלא רק אוסף ארוך ומסובך של פסקי דין של בתיה"ד לעבודה, שפסקו הרבה או פסקו מעט; ומאחר ומדובר בנושא שהוא "בשיקול דעת", אפשר רק להעריך את תג המחיר על סמך ניסיון וידע בנושא. בכל זאת, קיימת נוסחה מקובלת אחת, בפסק דין של ביה"ד לעבודה בתל אביב. פסק הדין אינו חדש אך הוא מפרט בצורה תמציתית ומדוייקת את השיקולים ששוקל בית הדין בבואו לקבוע מהו "מחירה" של אפליה: מהי מידת התרומה של מחדלו של המעסיק לתוצאה המפלה בהשוואה לנסיבות אחרות. מהי תקופת העבודה של העובד, המשפיעה גם על קביעת עוצמתו של אינטרס ההסתמכות מחד ומחויבות המעסיק לפעול בתום לב מאידך. מהו גובה השכר שהשתכר העובד או שהיה צפוי להשתכר לו המשיך בעבודתו; קרי – היקף הנזק המוערך, גם אם נזק זה לא דורש הוכחה מדויקת. מהו היקפו של המחדל שהביא לתוצאה המפלה, כאשר לעניין זה יש לבחון מהן החובות שנמנע המעסיק מלקיים לצורך מימוש הזכות לשוויון מבחינת מהותן ומספרן. מהו היסוד הנפשי שהתלווה למעשה האפליה והאם נלוותה לאפליה כוונה להפלות, או שמא מדובר באפליה שהינה פועל יוצא של אדישות או חוסר מודעות. כמו כן, נדרש ביה"ד לשקול שיקולי מדיניות ובכלל אלה השאלה – באיזו מידה רווחת האפליה מושא המחלוקת ומהווה "רעה חולה" ומה הקושי העומד בפני מי שמבקש לשרשה. מתוך ע"ב (ת"א) 6527/07 שירה כהן נ' חברת מנפאואר ישראל בע"מ. אז הנה לכם הנוסחא, כמה שווה אפליה.