הזכות הראשית והעיקרית של כל עובדת שיולדת היא הזכות לחופשת לידה ולתשלום דמי לידה. המעסיק הוא זה שנותן את חופשת הלידה והמוסד לביטוח לאומי הוא זה שמשלם את דמי הלידה בהתאם לכללים. עובדת שעבדה לפחות 12 חודשים אצל המעסיק עד ליום הלידה זכאית לחופשת לידה של 26 שבועות, מתוכם 15 שבועות בתשלום מאת המוסד לביטוח לאומי, והשאר ללא תשלום. העובדת יכולה לבקש לצאת לחופשת הלידה עד 7 שבועות לפני תאריך הלידה המשוער, במקרה כזה עליה להציג למעסיק אישור מרופא הנשים אודות תאריך הלידה המשוער. עובדת שטרם השלימה 12 חודשי עבודה עד ליום הלידה, תהיה זכאית לחופשת לידה של 15 שבועות בלבד, ללא הארכה. הזכאות לדמי לידה ע"י המוסד לביטוח לאומי, נמדדת כך: עובדת ששולמו עבורה דמי ביטוח לאומי בעבור 10 חודשים מתוך 14 שלפני "היום הקובע" או 15 חודשים מתוך 22 חודשים שלפני "היום הקובע", תהיה זכאית לדמי לידה עבור 105 ימים (שהם 15 שבועות, שנספרים קלנדרית כולל ימי שישי, שבת וחגים). היום הקובע, לצורך העניין, הינו היום שבו הפסיקה העובדת את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה. עובדת שלא עבדה כלל במהלך ההיריון אין לה "יום קובע" והיא לא זכאית לדמי לידה. עובדת שעבדה פחות מ- 10 חודשים מתוך 14, אך שולמו עבורה דמי ביטוח לאומי בעבור 6 חודשים בלבד מתוך 14 חודשים שלפני יום הקובע, תהיה זכאית למחצית דמי הלידה דהיינו ל- 7 שבועות בתשלום בלבד. הארכת חופשת הלידה - עובדת שחלתה ואושפזה במהלך חופשת הלידה לתקופה העולה על שבועיים, גם אם לא ברציפות, זכאית להאריך את חופשת הלידה בתקופה השווה לתקופת האשפוז אך לא יותר מ- 4 שבועות. אם התינוק אושפז לאחר לידתו או במהלך חופשת הלידה, לתקופה העולה על שבועיים, זכאית העובדת להאריך את חופשת הלידה כמשך תקופת האשפוז אך לא יותר מ- 10 שבועות. שתי התקופות הנ"ל הן מצטברות, ובלבד שלא תעלינה ביחד על 10 שבועות. קיצור חופשת הלידה - לאחר 15 השבועות הראשונים, מותר לעובדת להודיע על הקדמת חזרתה לעבודה ובמקרה כזה יהיה על המעסיק לקבל את העובדת בחזרה לעבודה בתוך 3 שבועות לכל היותר. ניתן לקצר את חופשת הלידה מתחת ל- 15 שבועות (ובכל מקרה לא פחות מ- 3 שבועות) רק בהסכמת העובדת ולאחר קבלת אישור רפואי, במקרה שהוולד מת בלידה, או שהעובדת מסרה את התינוק לאימוץ, או אם מדובר בלידה של אם פונדקאית לפי החוק לנשיאת עוברים. איסורים החלים על המעסיק בעת חופשת לידה - בזמן חופשת הלידה חל איסור מוחלט להעביד את העובדת, גם אם היא מסכימה. עובדת שתסכים לעבוד בזמן חופשת הלידה עלולה להסתכן בכך שהמוסד לביטוח לאומי ישלול ממנה את דמי הלידה. כמו"כ חל איסור מוחלט לפטר עובדת בזמן חופשת לידה, והממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה לא רשאית לאשר פיטורים של עובדת בזמן חופשת לידה. כך למשל, אם מעסיק יגיש בקשה להיתר לפיטורי עובדת בזמן היותה בחודש התשיעי, ועד למועד שבו יגיע עניינה של העובדת לדיון היא כבר תהיה אחרי לידה, הממונה על חוק עבודת נשים תדחה את הבקשה למתן היתר פיטורים בשל חוסר סמכות לאשר את פיטוריה. צבירת זכויות וותק בזמן חופשת לידה - היעדרות לרגל חופשת לידה איננה פוגעת בזכויות התלויות בוותק במקום העבודה. העובדת ממשיכה לצבור ותק לצורך חישוב פיצויי פיטורים במשך התקופה בה משולמים לה דמי לידה ע"י המוסד לביטוח לאומי, וכן הוותק ממשיך להיספר במלואו לצורך חישוב הזכאות לדמי הבראה וצבירת ימי מחלה. לעומת זאת, חישוב הזכאות לדמי חופשה משתנה בהתאם להוראות הספציפיות שבחוק חופשה שנתית ובהתאם למספר ימי העבודה בפועל באותה שנה. הארכת חל"ת לאחר חופשת לידה - עובדת יכולה להאריך את חופשת הלידה בחל"ת (חופשה ללא תשלום) שמשכו עד רבע מסך התקופה שעבדה אצל אותו מעסיק, ובסה"כ לא יותר מ- 12 חודשים מיום הלידה. ממניין חודשי החל"ת המותרים יש להפחית את 11 השבועות האחרונים של חופשת הלידה (שבהם אין מקבלים תשלום מהמוסד לביטוח לאומי). לדוגמא: עובדת שעבדה אצל המעסיק במשך שלוש שנים טרם הלידה, תהיה זכאית לחל"ת של 9 חודשים (רבע מ- 36 חודשים), בניכוי 11 שבועות (שהם כחודשיים וחצי), סה"כ חל"ת של 6.5 חודשים. תקופת החל"ת איננה נספרת כוותק ואיננה באה בחשבון בקשר עם זכויות התלויות בוותק במקום העבודה, למעט פרק זמן של 14 ימים. אם הודיעה העובדת על רצונה לקצר את תקופת החל"ת – על המעסיק לקבלה בחזרה לעבודה בתוך 4 שבועות. שעת הורות – עובדת שמשרתה הרגילה הינה משרה מלאה כנהוג במקום עבודתה או לכל הפחות 174 שעות בחודש זכאית לשעת הורות. אין חובה להניק, וגם הגבר יכול לקחת את שעת ההורות במקום האשה. המשמעות היא שהעובדת רשאית לעזוב את מקום העבודה לשעה אחת ביום ללא ניכוי משכרה. זכות זו מותרת למשך 4 חודשים מעת החזרה מחופשת הלידה, או עד גיל 10 חודשים, לפי המוקדם. עובדת שעבדה פחות משנה אצל אותו מעסיק טרם הלידה, לא תוכל לקבל שעת הורות מעבר לגיל 7.5 חודשים. ישנם מקומות עבודה, כגון עובדות מדינה ומקומות אחרים שחלים בהם הסכמים קיבוציים, שבהם מותרת שעת ההורות עד גיל שנה. איסור פיטורים ואיסור פגיעה בהיקף המשרה ובהכנסה – ההגנה מפני פיטורים ומפני שינוי בהיקף המשרה מתקיימת למשך 60 ימים לאחר שובה של העובדת מחופשת הלידה. פיטורים או שינוי בהיקף המשרה בשלב זה מצריכים היתר של הממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה. הרציונל העומד מאחורי איסור זה, הוא, הרצון והצורך לאפשר לעובדת לשוב ולהיקלט בצורה ראויה וטובה במקום העבודה, לאחר היעדרותה הממושכת. עפ"י הפסיקה של בתי הדין לעבודה, איסור זה הורחב כדי לכלול לא רק את עצם איסור הפיטורים ואיסור שינוי המשרה, אלא גם את החובה האקטיבית להשיב את העובדת לעבודה בפועל בתקופה המוגנת, ולאפשר לה, בתום לב ובהגינות, לחזור ולהשתלב בתפקידה (או בתפקיד שווה ערך במידה והתפקיד הקודם כבר לא קיים). על המעסיק מוטלת אחריות לרכך את שובה של העובדת מחופשת הלידה תוך יצירת אקלים מזמין. שינוי מהותי בעבודה, השולל מהעובדת את ההזדמנות האמיתית והכנה לשוב ולהשתלב במקום עבודתה, הוא שינוי המנוגד לתכליתו של החוק וייחשב כהפרה של חוק עבודת נשים.