חוק הודעה מוקדמת זה אחד החוקים היחידים שעובד בשני הכיוונים, כלומר גם המעסיק צריך לתת הודעה מוקדמת כשהוא מפטר וגם העובד צריך לתת הודעה מוקדמת כשהוא מתפטר. בשביל מה צריך הודעה מוקדמת? פיטורים או התפטרות נחשבים להפרת חוזה, סיום חוזה, טרם זמנו. ההודעה המוקדמת נועדה לאפשר לצד השני זמן להתארגנות, לקראת סיום חוזה העבודה בין הצדדים, ופיצוי על הפרת החוזה. לפי מה מחשבים את מספר ימי ההודעה המוקדמת? לפי הוותק ותוך אבחנה בין עובד בשכר גלובאלי לעובד שעתי. לעובד גלובאלי: בחצי השנה הראשונה מגיע יום לכל חודש; בחצי השנה השנייה – יומיים וחצי על כל חודש עבודה, ולאחר שנת עבודה – 30 יום. לעובד בשכר (שעתי או יומי): בשנה הראשונה מגיע יום לכל חודש; לאחר שנה – 14 יום בתוספת יום נוסף לכל שני חודשי עבודה נוספים; לאחר שנתיים – 21 יום בתוספת יום אחד על כל שני חודשי עבודה נוספים; לאחר שלוש שנים – חודש ימים. הודעה מוקדמת יכולה להינתן באחת משתי דרכים: 1. ע"י עבודה בפועל במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, שאז העובד ממשיך לעבוד כרגיל ולקבל שכר; 2. ע"י פיטורים מידיים תוך תשלום חלף הודעה מוקדמת לעובד. אם המעסיק הוא זה שמפטר מעכשיו לעכשיו הוא ישלם את שווי ימי ההודעה המוקדמת, ואם העובד הוא זה שמתפטר מעכשיו לעכשיו הוא יצטרך לשאת בתשלום שווי דמי ההודעה המוקדמת. עובד שמתפטר ללא הודעה מוקדמת, מסתכן בניכוי שווי דמי ההודעה המוקדמת שלא ניתנה, משכרו האחרון. האם ניתן לוותר על ההודעה המוקדמת? הכוח לוותר על ההודעה המוקדמת מצוי רק בידיו של המעסיק, ואם הוא מוותר על נוכחות העובד בימי ההודעה המוקדמת הוא יצטרך לשלם לעובד את תמורת ימי ההודעה המוקדמת. זה נכון גם במקרה של התפטרות מצד העובד. העובד, מנגד, לא יכול לעשות זאת על דעת עצמו, אפילו אם הוא התפטר. יכולים להיות מקרים, כגון של התפטרות בדין מפוטר בשל הרעת תנאים מוחשית או בשל נסיבות שבהן אין לדרוש מהעובד להמשיך ולעבוד, בהם אפשר להתפטר בלי לתת הודעה מוקדמת. מדובר תמיד בנסיבות מיוחדות וחריגות שעקב קיומן אין לדרוש מהעובד להמשיך לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת. באופן עקרוני לא כדאי להתפטר מהעבודה ללא הודעה מוקדמת, בטח ללא קבלת יעוץ מקדים או שלא במקרים חריגים וקיצוניים. האם קיימים מקרים שבהם המעסיק יכול לפטר את העובד ללא הודעה מוקדמת? מקרים כאלה תמיד יהיו מקרים חריגים, למשל, כמו אותם מקרים חריגים שבהם ניתן לפטר עובד ללא פיצויי פיטורים. בית הדין לעבודה הוא בעל שיקול הדעת לפטור את המעסיק מחובת תשלום פיצויי הפיטורים (בחלקה או במלואה), והוא יעשה זאת כאשר מדובר בעובד שעבר עבירת משמעת חמורה, מעל בכספים, גנב מהמעסיק, או היה מעורב באירוע אלים, או כיו"ב מצבים קיצוניים. בתי הדין לעבודה לא כ"כ ממהרים לוותר על פיצויי פיטורים כי הפיטורים עצמם נחשבים לעונש חמור ופיטורים ללא פיצויי פיטורים נחשבים לעונש חמור ביותר. לעומת זאת, "האצבע יותר קלה על ההדק" כאשר בית הדין מתיר לפטר עובד ללא דמי הודעה מוקדמת, כגון בשל עבירת משמעת או התנהגות לא ראויה, או הפרת אמונו של המעסיק. על כן, אפשר לומר שיש הבדל משמעותי בין מקרים שבהם ביה"ד מאשר פיטורים ללא פיצויי פיטורים (לרוב – פסילה חלקית בלבד של פיצויי הפיטורים וגם זה במקרים קיצוניים), לבין מקרים שבהם ביה"ד מאשר פיטורים ללא הודעה מוקדמת. בכל מקרה, ההכרעה לגבי שלילת הפיצויים ושלילית ההודעה המוקדמת היא של בית הדין לעבודה. על-כן, מעסיק שרוצה לפטר עובד ללא תשלום פיצויי פיטורים ו/או דמי הודעה מוקדמת, כדאי שיקבל יעוץ מקיף בטרם עשיית צעד כזה, שכן עליו לפנות לבית הדין לעבודה שיכריע בסוגיה, בטרם ייתבע ע"י העובד. למעשה, רק המעסיק הוא זה שיכול לוותר לעובד על ההודעה המוקדמת, ולשחרר את העובד באופן מיידי תוך תשלום שווי דמי ההודעה המוקדמת. אפילו אם העובד הוא זה שהתפטר. גם במקרה של פיטורים מעכשיו לעכשיו וגם במקרה של התפטרות תוך ויתור המעסיק על נוכחות העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, המעסיק יהיה חייב לשלם לעובד את תמורת ימי ההודעה המוקדמת. כדאי תמיד לקבל יעוץ ממוקד במקרה של ספקות. לשאלות נוספות ולמידע נוסף, צרו קשר כאן.