מה נשים צריכות?

נשים צריכות להוכיח את עצמן, יום יום, שעה שעה, במקום העבודה. הן צריכות להוכיח את עצמן בכל פעם שהן מאחרות להגיע בגלל שהילד בכה בגן וסירב להיפרד, בכל פעם שהן צריכות לצאת באמצע היום כי הזעיקו מביה"ס, בכל פעם שהן צריכות להתקשר לבוס על הבוקר כדי להודיע שלא תגענה לעבודה כי לילד יש חום. הן צריכות להוכיח שהן עדיין שוות את השכר שמשלמים להם גם כשהן נעדרות מהעבודה, שהן עדיין יכולות להשלים את כל העבודה למרות שהחסירו קצת ממנה, שהן שולטות בכל מה שקורה בבית מבלי שהדבר מפריע להם להיות אפקטיביות ותקתקניות בעבודה, שהן יכולות לעשות את אותה כמות העבודה ב- 7-8 שעות כמו שגבר יכול לעשות ב- 10-12 שעות.

ואחרי שנתיים-שלוש, לפעמים אפילו ארבע שנים, שכבר נדמה להן שהן הוכיחו את עצמן מספיק וגם רכשו מספיק ביטחון ויציבות במקום שלהן בעבודה, הן חושבות שאפשר להתפנות קצת לדברים אחרים, כגון הרחבת המשפחה. אז הן נכנסות להיריון, או מתחילות טיפולי פוריות, ומגלות חיש מהר כי הן צריכות.... להוכיח את עצמן עוד קצת.

נראה אותך מקיאה את הנשמה בשליש הראשון מבלי להיעדר מהעבודה. נראה אותך עושה שעות נוספות או נסיעות לחו"ל עם בטן בחודש השמיני. נראה אותך ממשיכה לתקתק עבודה מהבית גם כשאת שוכבת במיטה בגלל שמירת היריון. נראה אותך. והן מראות. כמו גיבורות גדולות. קטן עליהן.

ואם הן עוד לא פוטרו במהלך ההיריון אז נגמר ההיריון, מתחילה חופשת הלידה, מצטרף נסיך או נסיכה למשפחה, וחיש מהר מגיע הזמן לחזור לעבודה אחרי חופשת הלידה. אבל אז הן מגלות שהן צריכות להוכיח את עצמן all over again כאילו לא עבדו שם איזה 3-4 שנים לפני כן. אלא שהפעם זה אפילו יותר קשה, למה?

כי הן עובדות עם יד אחת קשורה מאחורי הגב (8:00 עד 16:00 וצריך לרוץ הביתה), עם גיבנת על הגב (כן, זה הנסיך או הנסיכה שמחכים בבית ולפעמים גם צריכים אותן קצת), וצריכות להתמודד עם דרקון נושף אש בעל עיניים שיורות ברקים (כן, זה המחליף או המחליפה שמילאו את מקומן בזמן היעדרותן, שרק מחכה שהן יפשלו ויעיפו אותן כדי שהוא/היא יוכלו לחזור לכיסא "שלהם").

ועם כל תנאי השטח הקשים האלה, הן צריכות להוכיח את עצמן. להוכיח שהן עדיין יודעות את העבודה ושטמטמת ההיריון וחופשת הלידה לא השכיחה עליהן את מקצועיותן, להוכיח שהן עדיין ראויות לתפקיד שאותו ביצעו קודם לכן בהערכה ובמקצועיות רבה, ושהן עדיין ראויות לשכר שאותו השתכרו קודם לכן, גם אם הן עובדות קצת פחות שעות.

אז תגידו לי אתם, מי יכול לעמוד בזה?? ועוד ב- 60 ימים? זה נשמע הזוי, לא?

מה שנשים צריכות, זה המון המון אומץ ונחישות, להילחם על המקום שלהן בעבודה, על הזכות שלהן להמשיך ולעבוד, לפרנס ולהתפרנס - גם בהיריון, גם בזמן טיפולי פוריות וגם לאחר חופשת הלידה.

אם אתן נמצאות במקום הזה, אם מאיימים לפטר אתכן בגלל היריון ולידה או שכבר פוטרתן, אם יש לכן אומץ ונחישות ואתן רוצות שאלחם עבורכן את המלחמה הזאת ואעזור לכן לנצח בה, אני כאן בשבילכן.