הכספים שיצטברו בקופת הפנסיה שלכם עד שתגיעו לגיל פרישה, הם הכספים שיעמדו לרשותכם כשתפרשו לפנסיה. ככל שיהיה שם יותר כסף, ככה הפנסיה שלכם תהיה יותר גבוהה. זו מהותה של "פנסיה צוברת" וזו מתמטיקה ממש פשוטה. כדי להגיע לפנסיה של כ- 5,000 ש"ח בחודש צריך לצבור לפחות 1 מיליון ש"ח עד גיל הפרישה.
עד שנת 2008 בכלל לא הייתה חובה לעשות ביטוח פנסיוני לכל עובד, ורק עובדים שעבדו במקומות מוסדרים (כגון בנקים, קופות חולים, מוסדות אקדמיים, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, ארגונים שיש בהם הסכמים קיבוציים, וענפים שונים שחלו עליהם צווי הרחבה), נהנו מחיסכון לפנסיה.
מאז 2008 עברו כבר הרבה שנים ורוב האנשים, עובדים ומעסיקים כאחד, מודעים היטב לחובה להפריש לקופת הפנסיה. אפילו עצמאים מחוייבים להפריש לפנסיה מאז שנת 2018.
זה קורה בגלל ההבנה של מדינת ישראל שקצבת הזיקנה של הביטוח הלאומי לא תספיק לצורכי הקיום והמחייה, ובכלל, הביטוח הלאומי כנראה יפשוט רגל תוך 15-20 שנה... לכן, מחייבים את האזרחים לחסוך לפנסיה.
אלמנט נוסף שלא הרבה אנשים יודעים אותו והוא חשוב מאוד - כל קופת פנסיה פעילה מכילה בתוכה, באופן מובנה, ביטוח נכות (או ביטוח אובדן כושר עבודה), שמעניק כיסוי ביטוחי בגובה של עד 75% מהשכר המבוטח, במקרה של אובדן כושר עבודה.
הרבה שואלים אותי האם אובדן כושר עבודה לא מכוסה ע"י הביטוח הלאומי? התשובה היא - שלא בהכרח; אם מדובר באובדן כושר עבודה כתוצאה מתאונת עבודה או מחלת מקצוע אשר מוכרים ע"י הביטוח הלאומי, אז אין צורך להפעיל את ביטוח הנכות שבקופת הפנסיה והביטוח הלאומי ישלם דמי פגיעה ודמי נכות מעבודה. אבל אם אובדן כושר העבודה הוא כתוצאה מתאונה אחרת, שלא קשורה לעבודה, או כתוצאה ממחלה שלא קשורה לעבודה - אין לזה כיסוי מהביטוח הלאומי (מלבד נכות כללית שכמובן לא מעניקה לנו 75% מגובה השכר שלנו).
אז איך תוכלו לוודא שהמעסיק באמת מעביר את הכספים לקופה ושהסכומים הם נכונים?
קודם כל, בסיום מקום עבודה ולקראת מעבר למקום עבודה חדש, צריך לבקש מהמעסיק הקודם 'מכתב שחרור' שמשחרר את קופת הפנסיה, וטופס 161, על מנת שאפשר יהיה להעביר את הקופה למעסיק החדש. אם קופת הפנסיה שלכם פעילה, אז תוך 3 חודשים מיום שמתחילים לעבוד במקום עבודה חדש, המעסיק צריך להסדיר עבורכם את ההפרשות לקופה. כדאי מאוד לשאול ולהתעניין ולהזכיר למעסיק להסדיר את ההפרשות לקופת הפנסיה, במידה והוא לא עושה זאת בעצמו.
המקום השני שצריך לבדוק בו, הוא בתוך תלוש השכר. אם ברובריקת הניכויים שבתלוש מופיע גם ניכוי לקופת הפנסיה (בדר"כ יופיע שם של חברת הביטוח בה מנוהלת הפנסיה), זה אומר שהמעסיק מודע לחובת ההפרשה ומנכה את החלק שלכם מן השכר.
אבל זה לא מספיק. כי זה לא מבטיח שהמעסיק באמת מעביר את הכספים לקופה מידי חודש.
לצערי, אני נתקלת במעסיקים רבים שלא מקפידים להעביר את הכספים לקופה בכל חודש, ודבר זה נחשב להפרה חמורה של חוקי העבודה (הפרה מהסוג שיכול להביא לקנסות כבדים של מאות אלפי שקלים על המעסיק).
לכן, המקום הנוסף שכדאי לבדוק בו - הוא בתוך קופת הפנסיה.
איך בודקים את התשלומים שמבוצעים בפועל לקופת הפנסיה: נכנסים לאתר של חברת הביטוח שבה מנוהלת הקופה, מקליקים על האזור האישי, מזדהים עם מס' הזהות ומס' הטלפון ואחרי שמכניסים את הקוד שקיבלנו לנייד - נכנסים לאזור האישי, שם אפשר לעיין בדוחות התקופתיים ובהפקדות שבוצעו לקופה, ואפשר להשוות אותם עם מה שכתוב בתלושים, כדי לראות מהם הסכומים שמופקדים לקופה והאם יש בה חוסרים כלשהם.
אם אתם מגלים שהמעסיק לא מפקיד לקופה כמו שצריך, כדאי מהר מאוד לפנות אליו ולדרוש ממנו להסדיר את החוסרים, וכדאי לתעד את הפניה בכתב.
התעלמות מתמשכת של המעסיק מן החובה להפקיד את הכספים שהוא מנכה ממשכורותיכם אל קופת הפנסיה גם יכולה להוות סיבה טובה להתפטרות בדין מפוטר (עליה אפשר לקרוא כאן).
ודבר אחרון שחשוב לי להזכיר, נוגע לכספי פיצויי הפיטורים שהמעסיק מפריש לכם לקופה. מאוד לא כדאי להוציא אותם מהקופה. מאוד מאוד לא כדאי. הכספים האלה הם בערך שליש מן הסך הצבור בקופה. אם תוציאו אותם ותשתמשו בהם (למשל - אחרי פיטורים ממקום עבודה), הסכום שיעמוד לרשותכם בזיקנתכם יהיה קטן בשליש. תשאירו את הכסף בקופה ותימנעו בכל דרך מלהוציא אותו ולהשתמש בו.
אתם תצטרכו אותו כשתגיעו לגיל פרישה.
Comments