מעסיקים –חושבים שהעסק שלכם יציב ובטוח? תחשבו שוב. מה אתם יודעים על החוק להגברת האכיפה על דיני העבודה ? חוק זה נחקק בשנת 2011 במטרה להגביר את האכיפה של חוקי העבודה אצל כל המעסיקים בישראל. החוק מסמיך את חוקרי אגף האכיפה לפתוח בחקירה בכל בית עסק או מקום עבודה ולדרוש מידע ומסמכים בדבר חשדות להפרת הוראות דיני העבודה. אם החשדות נמצאים מוצדקים, תתקבל הודעה על כוונת חיוב (קנס), או הודעה על כוונה למסור התראה מנהלית או לפתוח בהליכים פליליים. החוק קובע סנקציות על הפרת הוראות דיני העבודה לפי 3 דרגות חומרה וקנסות ("עיצומים כספיים") שסכומיהם עולים בהתאמה: כ-5,000 ₪ להפרות בדרגה א', כ-20,000 ₪ להפרות בדרגה ב' וכ-36,000 ₪ להפרות בדרגה ג'. בין החוקים: חוק הגנת השכר, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק חופשה שנתית, חוק עבודת הנוער, חוק שכר מינימום, חוק עבודת נשים, צו ההרחבה לפנסיה ועוד. בענפי השמירה, האבטחה, הניקיון וההסעדה החוק מאפשר לנקוט הליכים לא רק נגד המעסיק הישיר, אלא גם נגד מזמין השירות, על-אף שאיננו המעסיק בפועל. החוק אף קובע מקרים שבהם ניתן להטיל קנסות אישיים על מנכ"ל בגין אי מניעת הפרות. מנגד, יש בחוק מנגנוני הגנה על מעסיק או מזמין שירות, באמצעות עריכת בדיקות שכר תקופתיות ע"י בודק שכר מוסמך. מעסיקים רבים כלל אינם מודעים לכך שהם מפרים את חוקי העבודה. אתם יכולים לשלם לעובדיכם שכר נדיב ביותר, אך עדיין להיות חשופים לעיצומים כספיים, בהיקפים שעלולים לערער את המשך קיומו של העסק! חשוב להבין: אין פרופורציה בין גובה הכנסות לבין שווי ההפרות בפועל, ויכול להיות מצב שבו שווי ההפרה מסתכם בכמה מאות שקלים, אך הקנס שיוטל עליכם יסתכם בעשרות אלפי שקלים כפול כל הפרה כפול כל חודש בו אותרה הפרה כפול כל עובד שכלפיו בוצעה ההפרה – ובסה"כ מאות אלפי שקלים! כך לדוגמה, אי העברת הפרשות לקרן הפנסיה במועד, היא הפרה שהקנס בצידה הוא כ- 36,000 ₪. מעסיק עם 10 עובדים שאינו מעביר את ההפרשות לקרן הפנסיה במועדיהן מידי חודש, חשוף לעיצום כספי של כ- 360,000 ₪ עבור כל חודש בו לא הועברו ההפרשות. סכום כזה יביא אותו למצב ביש, בו הוא יקבל הודעה על כוונה להטיל חיוב של עשרות ומאות אלפי ₪. חוקים נוספים שהפרתם נחשבת לחמורה – העסקה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ללא היתר; העסקת נוער מתחת לגיל המותר וכן העסקת נוער בשעות נוספות ו/או בשבת ו/או בעבודת לילה; אי תשלום שכר מינימום והלנת שכר; פיטורי עובדת מוגנת בניגוד לחוק עבודת נשים או צמצום הכנסתה ללא היתר, הפרות בתחומי הבטיחות בעבודה ועוד. לדוגמא, העסקת עובדים בשבת ללא היתר, עשויה לגרור קנס של 20,000 ₪ לכל עובד ולכל שבת בה הועסק ללא היתר. אם העסקתם 5 עובדים בשבת, ללא היתר, במשך 4 שבתות, הקנס המצטבר הוא של 400,000 ₪, וזאת ללא קשר לתמורה ששולמה לעובדים בגין עבודתם בשבת. פנה אליכם מפקח של אגף האכיפה מטעם משרד העבודה? קיבלתם הזמנה לחקירה? זה הזמן להתייעץ עם עו"ד שבקיא בנושא ומכיר היטב את הוראות החוק להגברת האכיפה, על מנת להיערך ולהתגונן כראוי, ולמזער את הקנסות. במהלך החקירה תידרשו, בין היתר, להציג חוות דעת של בודק שכר מוסמך, שתפקידו לאשר כי כל ההפרות תוקנו. הצגת חוות דעת של בודק שכר מוסמך מאפשרת להפחית את גובה העיצום הכספי בהתאם לקריטריונים הקבועים בתקנות. אבל למה להיות מופתעים? למה לחכות לחקירה של אגף האכיפה? מה עושים כדי להפחית משמעותית את הסיכון? ליווי מקצועי מתאים ע"י עו"ד המיומן בדיני העבודה ועריכת בדיקות שכר תקופתיות שוטפות ע"י בודק שכר מוסמך, מפחיתים סיכונים מיותרים של נקיטת הליכים לפי החוק להגברת האכיפה, ומצמצמים את החשיפה לתביעות אפשריות מצד עובדים. ייעוץ משפטי שוטף בתחום דיני העבודה ובדיקות שכר תקופתיות ע"י בודק שכר מוסמך יביאו להפחתת החשיפה והסיכונים הנובעים מהחוק להגברת האכיפה, באופן משמעותי, וכך גם יפחיתו את החשיפה שלכם כמעסיקים לתביעות מצד עובדים, ויחסכו לכם הרבה לילות של חוסר שינה ודאגה.