כל מעסיק חייב למסור לעובדו, בתוך 30 יום, הודעה בכתב המכילה את עיקרי תנאי עבודתו. בהודעה יופיע מידע אודות: זהות המעביד והעובד, תאריך תחילת העבודה, תקופת העבודה (קצובה או לא קצובה), תיאור התפקיד, זהות הממונה הישיר, השכר ושאר התשלומים, ימי ושעות העבודה, יום המנוחה השבועי, התנאים הסוציאליים לרבות פרטי קופת הפנסיה ומידע על חלות הסכם קיבוצי. הדרישה למסור לעובד הודעה בכתב על תנאי עבודתו אינה עניין טכני, אלא היא חלק מהחובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת ביחסי העבודה. בין תכליותיה – ליידע את העובד באופן שקוף ומלא על כל תנאי עבודתו, לייתר אי הבנות או סימני שאלה ביחס לתנאי העבודה והשכר ולמנוע מחלוקות משפטיות לגבי תנאי העבודה המוסכמים. התוצאה של אי מסירת הודעה בכתב על תנאי ההעסקה היא, שנטל הראיה מועבר אל המעסיק בכל עניין שמתגלעת בו מחלוקת, ועליו החובה להוכיח מהם תנאי ההעסקה של העובד. החוק קובע כי גם שינוי בתנאי ההעסקה של העובד מחייב מתן הודעה בכתב (למעט שינוי או עדכון מכוח הדין ולמעט שינוי שמופיע בתלוש השכר של העובד). בשנת 2011 תוקן החוק ונוספה לו הוראה המאפשרת לביה"ד לעבודה לפסוק פיצוי כספי, גם ללא הוכחת נזק, בסך של עד 15,000 ₪ בגין הפרת הוראות החוק.